קורות חיים
בן שלמה וחנה. נולד ב-16.5.1926 בצ'רנוביץ שבבוקובינה (אז -רומניה). למד בהצלחה בבית ספר עממי ואחר כך בתיכוני, עד שהתלאות והרדיפות ב-1941 הכריחוהו להפסיק את לימודיו. אז נלקחו אביו ואחיו הבכור למחנה מיון ולמזלם נבחרו לחיים ונשלחו הביתה. אחרי חדשים מעטים גורשה כל המשפחה עם המוני היהודים לטרנסדניסטריה. שם עבד הנער בן ה-15 עבודת פרך, בשכר כיכר לחם ליום, למחיה לו ולהוריו. משהועבר אחיו הבכור מחנה אחר ונספה בו, נשאר הוא המשען היחיד להוריו. בלילות החורף היה יוצא ב-3 אחרי חצות ליערות, כורת ומבקע עצים ובשכרו השיג מזון להוריו. אחרי שלוש שנים שוחררו וחזרו לצ'רנוביץ וראיה המשיך את לימודיו. נתחבב על מוריו עד כדי כך, שב-1945, בשעה שהמשפחה הורשתה לעזוב כרפטריאנטים את צ'רנוביץ , שסופחה לססס"ר, ולעבור לרומניה, ניסו מוריו לעכבו כדי שלא יפסידו תלמיד בעל כשרונות, ורק בעמל רב הצליח לההיפטר מאהבתם. בוקרשט עבד בתעשית ארנקים, וכשהודיע להוריו על החלטתו להגשים את שאיפת נעוריו ולעלות לארץ ישראל הסכימו לכך בלב כבד ובתקוה לבוא בעקבותיו. זמן מועט אחרי נישואיו יצא עם רעיתו ל"מסע כלולות" ב"נתיב הבריחה" לאיטליה. שם שהו שבעה חדשים, העפילו לארץ באניה "כ"ג", שהו לאנסם עוד חמישה חדשים בקפריסין ובראשית 1947 הגיעו ארצה. אריה הסתדר כפועל חקלאי בפרדס חנה ושם נולד בנו.
בבוא הוריו לארץ באוקטובר 1948 נודע להם, כי בנם יחידם גויס לצבא ההגנה בראשית ארפריל ונפל בחזית ג'נין ביום 3.6.1948. הועבר להר הרצל בירושלים ב-3.8.1950.