קורות חיים
ויקטוריה, בת אברהם וזהבה לוי, נולדה בשנת תרע"ד (1914) בסופיה, בולגריה. היא הייתה הבת הצעירה במשפחה בת תשעה ילדים.
ויקטוריה נישאה לאלברט שמעון והייתה אם לשלוש בנות: רחל הבכורה, והתאומות - זהבה ומרים, שנקראו על שם אימה ותאומתה. ויקטוריה נודעה כאישה חרוצה מאוד, תופרת מעולה, רוקמת לתפארת, טובת מזג ונאמנה למשפחתה.
ויקטוריה ומשפחתה עלו לארץ במאי 1949 והתגוררו בתנאים קשים במעברת עולים בפרדס חנה. הבת הבכורה, רחל נקלטה בקיבוץ בית קשת ושאר המשפחה גרה באוהל.
עם בוא החורף, הבעל היה מדוכא, שכן לא הצליח למצוא עבודה ולספק למשפחה מגורים הולמים. במשך הזמן, התאומות התחילו ללמוד בבית הספר בכפר ענא, הסמוך לפרדס חנה. במקום עבד אחיו הצעיר של אלברט, שהציע למשפחה לעבור לבית נטוש בקצה הכפר. ויקטוריה ומשפחתה עברו לכפר ענא בנובמבר 1949 וגרו בבית מבודד, חסר חלונות ודלת. ויקטוריה תלתה בפתח וילון, והמשפחה התכוננה לימי החורף הקרים.
ביום כ"ז בכסלו תש"י (18.12.1949) לפנות בוקר הגיעו למקום מסתננים. הם חפרו בחצר הבית והוציאו מן האדמה כסף ורכוש שהטמינו לפני שנטשו את ביתם. לאחר מכן הדליקו אש בפתח הבית, הסיטו את הוילון וירו לעבר המיטה, בה ישנו ויקטוריה, בעלה והתאומות.
המשפחה זעקה לעזרה, אך איש לא שמע. רק עם אור ראשון הגיעה משאית שפינתה את המשפחה לכביש הראשי, שם נאספו על ידי אוטובוס שהובילם לבית החולים תל השומר. ויקטוריה ובעלה הגיעו לבית החולים במצב אנוש ונפטרו באותו יום. הבת, מרים, נפצעה קל.
ויקטוריה הייתה בת 35 במותה. היא הותירה אחריה שלוש בנות. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בקרית שאול, תל אביב.